החלטה בתיק ס"ע 46970-02-12

1.   בהתאם להחלטת נשיאת בית הדין האיזורי לעבודה כב' השופטת אפרת לקסר מיום 28.10.12, להלן עמדתי לבקשת המבקשות (להלן:" המבקשות ו/או הנתבעות") להעברת מקום הדיון בתובענה.

2.   עסקינן בתביעת המשיב (להלן: " התובע" ו/או המשיב") לפסק דין הצהרתי בנוגע לתשלומים אותם אמור התובע לקבל מהנתבעות, בהתאם להסכם פרישה שנחתם עוד ביום 10.4.1978, הצריכים להיות צמודים לטענתו, לתנודות במשכורת סמנכ"ל בכיר בנתבעות. הנתבעות בכתב ההגנה טוענות לשיהוי והתיישנות. לגופו של עניין, טוענות הנתבעות כי הסכם הפרישה אינו מקנה לתובע את הזכויות הנתבעות על ידו, נוכח פרשנותן, לפיה משכורת התובע הקובעת לפנסיה,  צריכה להיות  מבוססת על משכורתו של סמנכ"ל בכיר, כפי שהיה באותה עת.

3.   המבקשות מבקשות להעיד את מר משה דקל, שמשמש כנציג ציבור בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב. משכך, בהתאם להנחיות בית הדין הארצי מיום 6.11.05 בנוגע להעברת דיון - הנחיה 1/05 ( להלן:" הנחיות העברת מקום דיון"), מבקשות המבקשות להעביר את סוגיית מקום הדיון להחלטת כב' נשיאת בית הדין הארצי.

4.   למען שלמות התמונה יצויין, כתב התביעה בתיק דנן הוגש ביום  26.2.12, בצוותא עם  בקשה דחופה לשמיעה מוקדמת של התובענה ולמתן עדות מוקדמת של התובע, מפאת גילו המופלג  ומצב בריאותו.  בהתאם להחלטתי מיום  7.3.12 נשמעה עדותו המוקדמת של התובע עוד ביום 28.3.12. דיון מקדמי בתיק התקיים ביום 4.7.12. התיק קבוע להוכחות ליום  20.12.12, בהתאם להחלטתי מיום 17.10.12, בה קיבלתי את בקשת התובע לגילוי ממסכים ספציפי, החלטה עליה הגישו המבקשות בקשת רשות ערעור עוד ביום 31.10.12.

5.   המבקשות, כעולה מבקשתן, מדגישות את נחיצות עדותו של מר דקל  בשל ניסיונו, ידיעותיו ותקופת עבודתו הממושכת, לרבות בתקופה הרלוונטית לתביעה. עוד טוענות המבקשות כי מר דקל, עבד כמנהל המנגנון מאז שנת 1976 ועד לשנת 1985 בחברת מקורות בינוי ופיתוח בע"מ, עד שמוזגה פעילותה לתוך מקורות חברת מים בע"מ ומשנת 1984 עבד כמנהל המנגנון בנתבעות ולבסוף גם כמנהל יחידת משאבי אנוש, תפקיד אותו מילא עד ליום פרישתו, 30.11.07 .

6.   מנגד, טוען המשיב  כי מדובר בבקשה סתמית שבאה לעולם כדי להאריך ולסרבל את הדיון  בתובענה שלא לצורך, תוך ניצול ציני של גילו המופלג. כן מציין המשיב כי  הינו בעל לקות ראייה ותעודת עיוור ויש לו מגבלות תנועה הנובעות מגילו המופלג ויכולתו להגיע מתל אביב מקום מגוריו לעיר אחרת היא קשה ומכבידה ביותר. עוד טוען המשיב כי עיתוי הגשת הבקשה מעורר תמיהות, הואיל והבקשה מוגשת  בשלב מאוחר ביותר, רק לאחר שמיעת עדותו של התובע ורק בסמוך להחלטת בית הדין מיום 17.10.12 באשר לגילוי תלושי שכר של סמנכ"ל ו/או סמנכ"ל בכיר במבקשות. עוד טוען המשיב, בתצהיר שהוגש מטעמו בתמיכה לתגובתו בנדון, כי מעולם לא פגש ולא הכיר את מר משה דקל וכי האחרון כלל לא היה מעורב בחתימת הסכם הפרישה נשוא התביעה, משכך תנאי המו"מ וכריתת הסכם הפרישה לא היו בידיעתו. כמו כן טוען המשיב כי מר משה דקל עבד בזמנים הרלבנטים לתביעה בחברה אחרת ורק כ-6 שנים לאחר חתימת הסכם הפרישה עבר למקורות כמנהל מנגנון בלבד, משכך אין נחיצות כי דווקא הוא יעיד, ולא עד אחר מטעם הנתבעות.

7.   המבקשות, בהתאם להחלטתי מיום 27.10.12 למתן תגובה, לרבות מתן הבהרה האם לא ניתן להעיד עד אחר בנסיבות תיק זה, הגיבו לטענות התובע בנדון וחזרו על טענותיהן וציינו כי אם לא תתאפשר עדותו של מר דקל , תיפגע מהותית הגנתן.

8.   לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים בנוגע להעברת הדיון לבית הדין האחר,  להלן עמדתי:

א.    מדובר בתביעה של אדם בן 92, שהוגשה עוד ביום 26.2.12. עדותו המוקדמת  נשמעה ביום  28.3.12, זאת בהתאם להחלטתי בנדון, שניתנה לאחר קבלת תגובת המבקשות.   דיון מקדמי התקיים ביום  4.7.12. דיון ההוכחות קבוע ליום  20.12.12.

ב.      עד ליום הגשת הבקשה הנדונה, המבקשות  לא מצאו לנכון  לעדכן את בית הדין בנוגע לרצונן להעיד את מר דקל, שמשמש נציג ציבור בבית הדין, לא  עובר לשמיעת עדותו של התובע, לא במסגרת הדיון המקדמי, אלא לראשונה רק ביום 21.10.12. למותר לציין כי  במידה והמבקשות היו מעלות טענה זו במועד מוקדם יותר,  ניתן היה לתת החלטה בנדון, עובר לשמיעת עדותו של התובע, באופן שימנע שמיעת עדויות בתיק בפני מותבים שונים.

ג.        אציין כי עיון בבקשת המבקשות ובתגובת המשיב,  מעלה כי  מר דקל לא עבד בשירות המבקשות במועד חתימת הסכם הפרישה נשוא התביעה, כן  לא היה מעורב במו"מ ובחתימת הסכם הפרישה, נשוא התביעה.

ד.     הנני ערה להנחיות בית הדין הארצי לעניין העברת מקום הדיון, אולם עם זאת הנני סבורה כי בנסיבות מקרה זה, בהתחשב בעובדה שעדותו של התובע כבר נשמעה, נוכח מצבו האישי והבריאותי של התובע כפי שפורט במסגרת תצהיר התובע  שהוגש בתמיכה לתגובתו,  בשים לב לשלב הדיון המתקדם והעובדה כי דיון ההוכחות קבוע ליום 20.12.12, ונוכח המועד בו הועלתה הטענה לראשונה, וכדי להימנע משמיעת ראיות הנתבעת בפני מותב אחר,  יש לדחות את הבקשה להעברת הדיון לבית הדין אחר, גם אם המבקשות יעמדו על הגשת תצהיר מטעם מר דקל , להוכחת הגנתן.

ה.    זה המקום לציין, כי מר דקל  לא ישב עימי במותב כלשהו ואין לי כל היכרות אישית עימו.

9.         למעלה מהדרוש אציין כי לטעמי על המבקשות לשקול בשנית את עמדתם, בנוגע לזהות נותן התצהירים מטעמם, במועד בו יהא עליהם להגיש תצהירים אלו, נוכח נסיבות תיק זה.

10.       אשר על כן הנני סבורה כי יש לדחות את הבקשה להעברת הדיון לבית דין אחר.

ניתנה היום, כ"ג חשון תשע"ג, (08 נובמבר 2012), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: